הפרעת קשב היא הפרעה מורכבת נוירו-התפתחותית, הנוטה להופיע במשולב עם הפרעות נוספות. ראשית, קיימת נטייה להופעת הפרעות התפתחות שונות וליקויים שונים לצד הפרעת הקשב כבר בגיל הרך. שנית, קיימת נטייה להתפתחותן של הפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות שונות לצד הפרעת הקשב, וייתכן גם כתוצאה שלה, בעיקר במצבים של העדר טיפול. ושלישית, דבר שהוא מהותי ביותר לטיפול, קיימות הפרעות המתפתחות באופן מובהק על רקע העדר טיפול.
לכן, אבחון הפרעת קשב מסתמך על מספר עקרונות:
לאור עקרונות אלו, הדרישה מהאבחון היא שהוא יהיה אבחון מלא ואינטגרטיבי, הנעשה ע"י רופא ואנשי צוותו.
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2008 הגדיר היטב את מטרות אבחון הפרעת קשב, מי המאבחנים המורשים ומה הם אמצעי האבחון. חוזר המנכ"ל משנת 2010 חזר על הגדרות אלו, תוך הדגשת ההכרח בהכללתו של רופא מומחה בתהליך האבחון, ביצוע אבחון רפואי כמקובל, והיות בדיקות העזר בדיקות עזר בלבד.
ועדיין, קיימים רבים בציבור, ואף בין אנשי המקצוע, המבלבלים בין אבחון הפרעת קשב לבין אבחון פסיכודידקטי או אבחון דידקטי, או לחילופין מתייחסים לשימוש בכלי עזר בודד כגון בדיקות TOVA, MOXO או BRC כאבחון בפני עצמו. בדיקות אלו יוזכרו בהמשך והן בעלות חשיבות, כל אחת לגופה, אך הן בדיקות עזר בלבד ואינן מהוות בשום אופן תחליף לאבחון מלא.
כאמור, הפרעת הקשב היא הפרעה מורכבת ה"סופחת" אליה קשיים והפרעות נוספים. לפיכך, אבחון הפרעת קשב חייב לכלול את כל הכלים הנדרשים לבירור כל קשת ההפרעות הידועה המתקשרת להפרעת הקשב, כמו גם את כל האבחנה המבדלת שלה. מכיוון שמדובר בקשת רחבה ביותר, ברור שעל אבחון הפרעת קשב להיות מקיף ביותר, ועל המאבחן לזכור כל העת כי מדובר באפשרות של ריבוי אבחנות, ובהתאם אסור לו להסתפק באבחנה בודדת חד ממדית תוך התעלמות מאבחנות אפשריות אחרות.
עבודה חשובה בנושא זה של אבחון הפרעת קשב היא של (Brewis (2002. בעבודה זו נבדקו 27 סוגים שונים של כלים אבחוניים, שכללו תצפיות, ראיונות, סולמות הערכה ובדיקות אובייקטיביות, כולל בדיקת התפקוד המתמשך TOVA. תוצאות עבודה זו היו, כי האבחון אכן מתחלק לשלוש קבוצות של כלי הערכה: תצפיות ורשמים קליניים, סולמות הערכה ובדיקות אובייקטיביות, כאשר אף אחת מהקבוצות אינה יעילה דיה בפני עצמה, ואין קורלציה מלאה בין אף שתיים משלוש הקבוצות. כמו כן, נראה כי סולמות הערכה מהווים חלק סובייקטיבי במיוחד. המלצת החוקרים היא לפיכך אינטגרציה של כל שלושת המרכיבים להשגת אבחנה מלאה ומדויקת ככל האפשר. גם באבחון מבוגרים נעשו עבודות דומות, אשר אחת החשובות ביניהן היא עבודתם של Lenard ושות' (2003) העוסקת בדרכי אבחון הפרעת קשב במבוגרים ומציגה תפיסה זהה של אינטגרציה של כל מרכיבי האבחון כתנאי הכרחי לאבחון אמין ומדויק.
עיבוד כל הנאמר לעיל יאפשר הערכה כוללת של האדם כמי שסובל מהפרעת קשב וריכוז, אך במסגרת היותו אדם שלם.
בשנים האחרונות השתכללו מאד שני סוגי כלים המעריכים את הפרעת הקשב, וחלקם אף הגיעו לישראל. כלים אלו הם:
לרוב המבחנים הללו אין סטנדרטיזציה ישראלית, אך חלקם עברו סטנדרטיזציה כזו והם יוזכרו כאן. כמו כן, מבחני התפקוד הממושך אינם תלויי שפה ברובם, וההשפעות התרבותיות עליהם אינן משמעותיות.
פרופסור איריס מנור
